פריחה רעיונית ויצירת כיוונים חדשים

 
כשנולד כיוון זה קצת כמו צירים.
משהוא מתרחב , ואז מאוד מצטמצם.
ושוב מתרחב ושוב מצטמצם, רק שהפעם בצורה מעט שונה,
וכך, התהליך חוזר כמה פעמים על מנת לייצר בסוף לידה של רעיון או של כיוון חדש.
גם כשמזקקים משהוא- עושים זאת מהרחב לצר.
מתחילים בהמון חומר , ולאט לאט מזקקים עד שנשארת התמצית הטהורה.
כשנולד כיוון/ רעיון - משהוא שלא עשינו לו אקטיבציה מעולם, שוכב שם רדום בפנים,
ופתאום מואר בתהליך ההתרחבות והצמצום , וזוכה לאקטיבציה.
 
התהליך של התהוות הכיוון או הרעיון , כדאי שישלב בתוכו סינרגיה בין עולם החשיבה לעולם הרגשות..
אולי אפשרי להתנהל קצת כמו באומנות של תקופת הרנסאנס , אך מאידך לצקת פנימה את המאפיינים של תקופת הבארוק-
אומנות הרנסנס פנתה אל השכל , העבודה היתה על פי חוקים וכללים ברורים, ארגון סדר וסימטריה היו נר לרגלי האומנים וכך גם הריאליזם.
אומנות הבארוק מאידך, פנתה אל החושים , אל הדמיון ואל הרגש.
לא היתה שם הגבלה לסגנון אחד , לא היו כללים וחוקים , לא היה סדר וסימטריה, היה דרור לאומן להוביל את האומנות שלו על פי חושיו דמיונו ורגשותיו.
אם נאחד את שתי התפיסות בבואנו ללדת רעיון / כיוון – נוכל לקחת את הטוב משתי העולמות ולדייק את בבואתינו בתוך הרעיון....
 
כאשר נולד רעיון חדש / כיוון חדש , ישנה תחושה של התחדשות, התרגשות , סיפוק ,
תחושה כאילו השלנו נשל  ופינינו מקום להתחדשות עורנו .
בתקופה זו של השנה , עברנו את שיא האביב שמאפיין צמיחה , התחדשות , פריצה קדימה , תנועה.
כשנמצאים באיזון אנרגטי וגופני , ישנה היתכנות גבוהה להשתמש באנרגיה שמביא איתו האביב , ולנכס אותה אל תוכנו.
במצב זה- יהיה קל ליצור , להתפרש לכיוונים חדשים , לייצר רעיונות ולחדש , ולאפשר לעצמנו לפרוח.
אביב שמח