מהי הקרקע עליה אתה משגשג

נולדתי במושב.
החדר שלי בבית הוריי פנה לתוך הפרדס של סבא.
כשגדלתי, ואחרי שטעמתי את העיר הגדולה , ביקשתי לחזור למושב.
סבא עקר שתי שורות של עצים מהפרדס על מנת שאבנה לי שם בית.

הימים במושב לימדו אותי שהקור של תל אביב שונה מהקור של שפלת החוף (בשפלה הוא חודר לך לתוך החלק הכי פנימי  של העצמות) ,
שכשיש "קרה" על הדשא – סימן שהחקלאים בלחץ מהסיבה שהקרקע קפואה והיבול ייהרס.
למדתי שכשקמים בבוקר אחד בסביבות סוף פברואר תחילת מרץ וריח של בושם מציף את הבית מבלי שאף אחד התבשם-
זה סימן שהאביב הגיע והפרדס כולו מלבלב ופורח, והריח- משכר מרוב שהוא מדהים.
למדתי שכאשר הקרקע בוצית – תוכל לשקוע בה במגפייך ,
וכאשר היא יבשה – זה עושה נורא עצוב לראות את הבקיעים באדמה.
למדתי איך נראה הפרי על העץ אחרי חורף שופע , ואיך הוא יבש ומצומק אחרי חורף שחון.
ראיתי את העצים בתגובתם לרוחות , לסופות , לשמש הקופחת.
למדתי להכיר חפרפרות שמתחפרות בקרקע , נמלים שבבת אחת כאילו בוקעות מהאדמה יש מאין ומציפות את האדמה , ועוד זוחלים למיניהם ( שהם כבר עוברים לי את הגבול שלי  .....)

שנים אחר כך , החלטתי לעבור לגליל ולהקים שם את ביתי.
הקרקע היתה שונה.
אדמת הגליל אינה כאדמת השפלה.
הקרקע בביתי החדש לא אפשרה לנטוע את מה שרציתי בגינה.
יש להכיר את הקרקע על מנת לדעת מה ישגשג בה.
ומה שישגשג בקרקע אחת- יבול בשנייה.
כך קרה עם עץ הפפאיה שהתעקשתי לשתול , העץ שגשג והוציא פרי שנה אחת ואחר כך מת.
ומתוך כל ההיכרות הזו , ומתוך ההבנה שחקלאי לומד את האדמה לימוד מעמיק
על מנת להבין איך ייראו גידוליו- כמה פורייה תהיה אדמתו , כמה תניב לו בתמורה להשקעה שלו בה,
מתוך כל ההיכרות הזו , הבנתי כמה זה בדיוק אותו הדבר אצלנו בגוף.
אנחנו משגשגים כאשר הקרקע שלנו פוריה , מדושנת , מושקית כהלכה , מטופלת כיאות.
מהי הקרקע עליה אתה משגשג?
התשובה היא אישית ומשתנה מאחד לאחד.

יש מי שאורו הפנימי חזק ומועצם ומאיר לעצמו ולאחרים את הדרך ,
יש מי שהקרקע שלו – ה"אני" שלו לא יציב מספיק , והוא מועד ומגיב בעוצמה להדהוד של התרחשויות החיים שמתנגש בו בעוצמה.
יש מי שהחיים מובילים אותו והוא טובע בקרקע בוצית ומחפש קרש הצלה ,
יש מי שהקרקע שלו יבשה ולא מוזנת בשום דבר שמזין את רוחו ונפשו.

לכל קרקע מתאימים גידולים אחרים.
כל קרקע , וכל אזור אקלימי מסוגלים לייצר דברים ייחודים משלהם.
עץ הפפאיה- לא היה לו סיכוי אצלי בחצר הגלילית , אבל במקומות אחרים , בקרקע אחרת- הוא יפרח וישגשג!

על כל אחד מאתנו להכשיר ולעבד את האדמה שלו, להכשיר את הקרקע שלו על פי מה שמתאים לו, מה שהוא מסוגל לו ויכול לו , ועל פי נטיותיו המדוייקות.
פעמים רבות, אנו מסתכלים על מנטור / אדם שאנו מעריכים/ מטפל / מורה / מדריך –
ורוצים ללכת בעקבותיו ובדרך שבה הוא הולך על מנת להשיג את המטרות בחיים.

סלבאראג'אן יסודיאן כתב בשנת 1962 בהקדמה לספר "התקדשות" של אליזבט הייך כך:
"זו טעות לרצות ליישם את מחשבותיו של אדם אחר בחיינו.
והוא מצטט את אליזבט הייך:
"אינני רוצה שתלך פשוט בעקבותיי, בדרך שבה אני הולכת להשגת המטרה.
לך בדרכך שלך, בדרך שבחרת לעצמך, התואמת את נטיותיך הפנימיות.
אל תקבל שום דבר רק מפני שהוא יצא מפי אפילו אם הוא אמת לאמיתה.
היא בכל זאת לא האמת שלך, ולא החוויה שלך , והיא לא שייכת לך.
הגשם את האמת,  ואז היא תהיה שלך".
אין אנו זקוקים למורה שישפיע עלינו , אלא למורה שילמד אותנו להישמר מפני ההשפעה."

ההשפעה על הקרקע תלויה בהשקיה, בחומרי דישון , זיבול , תנאי מזג האוויר וכ"ו.
ההשפעה על הקרקע הפנימית תלויה קודם כל בבעל הקרקע , ביכולת שלו לייצר יציבות ,מקום פנימי חזק בעל תשתיות טובות ,
מקום שמור ממזיקים , מחפרפרות , מקום פורה שמניב תנובות.
הבחירות שאנו עושים בחיים משפיעות על טיב הקרקע שלנו.
הבחירה להיות מאושר,
הבחירה לוותר , הבחירה להיות קורבן ומסכן, הבחירה להיות תבוסתן או לוחם, הבחירה לצמוח ולגדול ,
הבחירה לאפשר לסקרנות לקבל מענה , הבחירה להיות בתוך אטמוספירה נעימה וטובה.
הבחירה לקחת את הזמן שניתן לנו כאן (מצרך יקר) ולהפיק ממנו את המירב / או לחילופין לבזבז אותו , הבחירה להיות תלוי או עצמאי ,
הבחירה להישאר בתפיסה שהישועה תגיע מבחוץ – או שמא למצוא את התשובות עמוק פנימה.
ההבנה שיש תקופות בחיים , שיש השפעה לעונות השנה ולמזג (גם למזג של האוויר , וגם למזג שלנו או של הסביבה).

ולבסוף-
ההבנה שאם תנסה לטעת עץ פפאיה בקרקע גלילית –
קרוב לוודאי שזה לא יצליח לך – אז להיות שקול ולא יומרני....
קרקע היא הבסיס להכל.
הבסיס ליבולים , הבסיס לתשתיות , הבסיס להוויה.
הדבר החשוב הוא להבין על איזה קרקע אתה משגשג...