להיות אדריכל של ההזדמנות

אדם זקוק לזוג עיניים רואות.
הוא זקוק ליכולת לראות , להתבונן , למזג בין כל מה שרואה מחוץ אליו בעולם לבינו.
החיים מזמנים לנו הזדמנויות אינספור , פעמים רבות בזמן שאנו ממצמצים-
ההזדמנות חולפת מבלי שהבחנו בה ,
ומה שחלף בדרך כלל כבר לא יחזור באותה הצורה.

אדם צריך ללמוד לאבחן.
גם אם מקצועו אחר לחלוטין.
בין אם הוא נגר או סנדלר, חוקר או גנן, מאבטח או מדען ,
חקלאי או מנהל כספים בחברה מכובדת.
אדם צריך שיהיו לו הכלים לאבחן.
הוא זקוק לעיניים טובות שאינן מחמיצות הזדמנות,
לאוזניים חדות שיודעות להאזין לרווח שבין הצלילים ,
הוא זקוק לחוש מחודד של ריח כדי להריח את מה שמתרחש ומה שעתיד לבוא ,
לחוש טעם מדוייק- שינחה אותו מה תפל ומה משובח.

גם אם מקצועו אחר – כל אדם צריך להיות קצת אדריכל.

אדיבותם של העיוורים / ויסלבה שימבורסקה

משורר קורא שירים לפני קהל של עיוורים.
הוא לא שיער כי הדבר קשה כל כך.
קולו רועד.
ידיו רועדות.

הוא חש כי כל משפט
עומד כאן במבחן החושך.
יהיה עליו להסתדר בכוחות עצמו,
ללא אורות וצבעים.

הרפתקה מסוכנת
בשביל הכוכבים שבשיריו,
בשביל עמוד השחר, הקשת, העננים,
הנאונים, הירח,
הדג הכסוף כל כך עד עתה מתחת למים
והנץ בדומית השמים הגבוהים.

הוא קורא - כי מאוחר מדי לא לקרוא -
על נער במיקטורן צהוב על כר דשא ירוק,
על גגות אדומים בעמק שאפשר למנותם,
על ספרות שנעות על גופיות השחקנים
ועל האלמונית העירומה בדלת הפתוחה קמעה.

רוצה היה לעבור בשתיקה - גם אם זה בלתי אפשרי -
על כל אותם קדושים בתקרת הקתדרלה,
על עדשת המיקרוסקופ הזאת וקרן האור בטבעת,
והמסכים והמראות והאלבום עם התמונות.

אבל מה רבה אדיבותם של העיוורים.
מה רבה סלחנותם, גדלות נפשם.
הם מאזינים, מחייכים, מוחאים כפים.

אחד מהם אפילו ניגש
עם ספר פתוח במהופך
ומבקש חתימה שאין הוא יכול לראות.

כשאדם הופך להיות אדריכל של ההזדמנות, הוא יוכל להפיק גם ממצב של עיוורון- את היכולת לראות ,
להרגיש את הצבעים , לדמיין את המראות , לאפשר לאור לנצנץ מתוך החשיכה ולהפיץ את עצמו לכל עבר.
הראייה הפנימית של ההזדמנות- בהירה ומפוקסת כמו הפלס שיצר האדריכל בקירות המבנה.
היכולת הפנימית לאפשר להזדמנות להישאר ולא לחמוק- היא יכולת נרכשת ,
בדיוק כפי שהעיוור רכש לעצמו את היכולת לראות.
ולעיתים הוא רואה בהיר וטוב יותר מהרואה.

" כשהיא כתובה בסינית, המילה משבר מורכבת משני סימנים, אחד מסמל טרגדיה ואחד מסמל הזדמנות." – ג'ון פ. קנדי.

אז ללא קשר למקצוע ולעיסוק שבחר לעצמו האדם –
לרגעים מסויימים כדאי ורצוי להיות אדריכל. אדריכל של ההזדמנות.