כשם שהשרביט בוחר את הקוסם ב"הארי פוטר" –
כך גם לעיתים קורה שהסיטואציה בוחרת את המציאות, המקום והזמן ,
והנקודה בוחרת את הטיפול בקליניקה.
הייתכן? כיצד? ואם כך- מהו המקום של הידע בטיפול?
אנסה להבהיר.
במקצועות מדויקים נדרשת הקפדה על פרטים טכניים המעוגנים בהשכלה נרכשת.
אם וכאשר רכשת את הידע- תוכל לבצע במדויק את שלמדת על מנת לייצר , ועל מנת להצליח בעבודתך.
מקצועות שמושתתים על חישובים מדויקים , על תוכנית ברורה ומוקפדת,
מקצועות ההנדסה והתכנון למיניהם , מקצועות המחשב , מקצועות הכלכלה ואפילו תפירה על פי דגם מסוים מוגדר וברור ,
ייצור של מוצר על פי תבנית מוגדרת ומוכנה, או אפייה –בה נדרש דיוק והקפדה על הוראות המתכון.
במקצועות הטיפול (ואין זה משנה סוג הטיפול) – נדרשת גמישות.
הגמישות אינה מהווה דיסוננס לדיוק – ההפך הוא הנכון.
הטיפול בבני האדם מורכב , דינמי, ובנוי רבדים רבדים.
כשמטפל לוקח תחת אחריותו ותחת ידיו את הבריאות של המטופל שלו - הוא מחוייב בידע.
הוא מחוייב להכיר את האנטומיה , והפיסיולוגיה, את מורכבות הנשמה ואת התהליכים ההורמונליים והפיזיולוגיים בגוף , את המערכות השונות ותפקידן, את השינויים המאפיינים כל גיל וכ"ו.
חובתו הנוספת היא להכיר את תהליכי הנפש, לעמוד על הרגשות ולוודא שהוא מבין עד הסוף מה האדם שמולו חווה ומרגיש.
תהליך הניווט יכול להיות פשוט מהיר ומדוייק , אך באותה מידה יכול להיות מורכב ארוך ודורש דיוק ורגישות רבה.
כאשר מדובר במטפל ברפואה סינית, מתווסף רובד נוסף לכלי האבחנה- הקשבה לדופק.
בדופק נחשפים כל הניואנסים המורכבים שמצויים במערכות הגוף השונות, ומיוצגים כל חוסרי האיזון ברבדים השונים.
אבחנת הדופק מאפשרת למטפל הצצה בהירה ומדוייקת לכל מה שדורש ריפוי.
כאשר אני ניגשת לדופק ומתכוננת להאזין לו , קורים 2 דברים:
הראשון- אני מגייסת את כל הידע שרכשתי עד אותה הנקודה.
השני- אני שומטת את כל הידע שרכשתי.
כאשר אני שומטת את הידע , אני מאפשרת לתודעה שלי להיות נטולת קווים מנחים (שמגיעים מהידע) , אני מאפשרת נקיון שמבטיח לי הקשבה ממקום בתולי נקי וטהור.
אני לגמרי מוציאה את עצמי, את הידע שלי, את המחשבות שלי, את התובנות שלי, את הניתוח והאיבחון הלוגי שלי מהמשוואה.
כשאני כבר לא שם- נשארות רק הפעימות של המטופל – רק האמת הטהורה והאבסולוטית שמספר הגוף דרך הדופק.
בשלב הבא- אני ממזגת בין המקום הריק ממנו הקשבתי לדופק , לבין המקום של הידע וכך מתאפשרת אבחנה מאוד מדוייקת. בשלב זה אני בוחרת את נקודות הדיקור לאותו טיפול.
לעיתים קורה שלאחר מיזוג המידע שעלה מהדופק עם האבחנה הלוגית , אני מרגישה שנקודה מסויימת עולה לי בתודעה ובוחרת את עצמה לטיפול.
לא תמיד באותו הרגע אני יכולה להבין עד הסוף מדוע , אך כאשר אני מנתחת את הטיפול – מסתבר לי בדיעבד שהבחירה היתה מדויקת ונכונה ותרומתה לטיפול חשובה ביותר.
המקום העמוק שיודע , שמנחה – חשוב מעין כמוהו.
חשוב להסכים לתת מקום גם לגמישות המחשבתית , ולהסכים לשחרר את המקום שמשתמש רק בידע.
תובנה זו יכולה לשרת את כולנו במצבי ההתמודדות השונים שלנו בחיים.
אין אמת אחת.
אין נכון ולא נכון. לא תמיד , ולא בכל מקרה.
אנו צריכים להסכים להבין בצניעות שלא את הכל אנו יודעים , וזה לא חשוב כמה שנים למדנו ואיזו השכלה רכשנו.
לעיתים דווקא אם נשמוט לרגע את הידע ונאוורר את התודעה-
יגיעו תובנות שעשויות להפתיע אותנו ולהעשיר אותנו ואת חוכמתנו.
