רפואה סינית מדוייקת לכאבי הגוף ומכאבי הנפש והלב
054-9368080

ניצבת במעלה הפרבולה

מטבעה של פרבולה- יש שני גלים שמרכיבים אותה.
גל שפניו מעלה וגל שפניו מטה. פרבולת מקסימום או פרבולת מינימום.
במצבים מסוימים נדמה, כי לא ברור לנו האם אנו ניצבים במעלה הפרבולה או שמא במורדותיה.
יהיו מי שיחשבו שממעלה הפרבולה משתקף כל הנוף של החיים,
אך אחרים יטענו שממעל- ניתן לראות רק את מה שלמטה.

דייל קארגני (סופר) אמר:
"שאין זה חשוב מה יש לך או אין לך.
מה שחשוב זה המחשבות שלך על מה יש או אין לך".

נקודת ההסתכלות שלנו – היא נקודת המוצא לכל צעד שנעשה בחיינו .
כך גם בבואנו לאבחן מטופל בקליניקה.
ב"אני והלז ", נפרשה בפנינו משמעות הקיום שלנו על פי מרטין בובר,
הקשורה בקשר ישיר למערכות היחסים שאנו מנהלים עם העולם שסביבנו.

על פי בובר ישנם שני סוגים של מערכות יחסים:
1. אני הלז-
מערכת יחסים אינטרסנטית עם אדם אחר ,שעיקרה-
מה אני יכול להשיג באמצעות האדם האחר
(האדם האחר הוא רק אמצעי להשגת המטרה, ואני לא רואה בו שום דבר מעבר לכך)
2. אני-אתה-
מערכת יחסים בו אדם ממש "רואה" את האדם האחר
(רואה את האדם בכללותו- צרכיו, רצונותיו, תחושותיו, ראיית מכלול חייו).
משמעות הקיום האישית על פי מרטין בובר היא תמיד ביחס למישהוא אחר תוך דיאלוג עם הסביבה. כלומר- האדם בזיקה עם הזולת.

שאלת היחסיות בין "המקום" בו אנו נמצאים ברגע נתון בחיינו,  לבין הסביבה שלנו
קשורה בהכרח למצבנו הבריאותי.
קשה מאוד לנתק את משמעות הקיום שלנו, ואת מצבנו הרגשי /נפשי / גופני, ממערכות היחסים שאנו מנהלים עם העולם שסביבנו.

"אף אדם אינו אי" כתב המשורר ג'ון דונה (וצדק).

מי שמתחבר לתפיסה זו, יכול לאמץ אותה גם בקליניקה.
כאשר מטופל סובל מבעיה מסויימת / כשל מסויים / חוסר איזון באחת מהמערכות בגופו ,
טוב יהיה ,שלאחר שלב איסוף הנתונים על הבעיה שהציג המטופל,
ננסה להבין את מערכות היחסים שלו עם החיים (גם מערכות היחסים האמיתיות שיש לו בחייו, וגם אלו המטאפוריות).

בהקבלה לכתבו של דונה ( "אף אדם אינו אי" ) – כך גם האבחון ברפואה הסינית.
אף איבר אינו עומד בפני עצמו.
אף מערכת (הנשימה / המערכת האורטופודית / מערכת העיכול וכ"ו ) אינה עומדת בפני עצמה.
כל כשל / חוסר איזון שיש בגוף האדם או בנפשו של המטופל קשורה לאינספור דברים.
אם אדם מגיע לקליניקה עם גב תפוס-
יהיה זה לא נכון בהכרח לראות רק את הגב שלו, או רק את המערכת של השלד והשרירים שלו, או להתייחס רק למצבו האורטופדי.
אם נסתכל על הדברים בראייה צרה שכזו, יהיה זה דומה ליחסי " אני הלז".
נסתכל רק על הגב, מתוך אינטרס לפתור את הבעיה שלו כאן ועכשיו ,
ומבלי לתחקר ולמצוא הקשרים שלאו דווקא קשורים למצבו האורטופדי , אך כאלו שהשפיעו על המערכת האורטופדית.
מתוך ראייה זו נוכל לסייע  אך לא בהכרח בכל המקרים.

מפת הדרכים שניצבת לפנינו עשויה להיות ברורה מחד, אך מורכבת בהקשריה מאידך.
אם נסתכל על המטופל דרך מערכת היחסים אני –אתה, נקבל פרספקטיבה נרחבת על מהותו של האדם,
על החומרים מהם הוא בנוי, על הרגשות שלו, ואת כל אלו ניצוק וניקח בחשבון לתוך האבחנה שלנו.
לא משנה היכן נהיה ממוקמים בפרבולה , טוב יהיה אם נוכל לראות גם מלמעלה, גם מלמטה, וגם מכל הצדדים.